Galatians 6

א אֶחָי אַף אִם־יִתָּפֵשׂ אִישׁ מִכֶּם בַּעֲבֵרָה אַתֶּם אַנְשֵׁי הָרוּחַ תְּקִימֻהוּ בְּרוּחַ עֲנָוָה וְהִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ פֶּן־תָּבֹא לִידֵי־נִסָּיוֹן גַּם־אָתָּה׃

ב שְׂאוּ אִישׁ אֶת־מַשָׂא רֵעֵהוּ כֵּן תְּקַיְּמוּ אֶת־תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ׃

ג כִּי הַחשֵׁב אֶת־עַצְמוֹ לִהְיוֹת־מָה וְאֵינֶנּוּ מְאוּמָה אֶת־נַפְשׁוֹ הוּא מְרַמֶּה׃

ד אֲבָל יִבְחַן כָּל־אִישׁ אֶת־מַעֲשֵׂהוּ וְאָז לוֹ לְבַדּוֹ תִּהְיֶה תְהִלָּתוֹ וְלׂא כְּנֶגֶד אַחֵר׃

ה כִּי כָל־אִישׁ אֶת־מַשָׂאוֹ יִשָׂא׃

ו הַמְלֻמָּד בַּדָּבָר יַחֲלׂק מִכָּל־טוּבוֹ לִמְלַמְּדֵהוּ׃

ז אַל־תִּתְעוּ אֱלׂהִים לׂא־יִתֵּן לְהָתֵל בּוֹ כִּי אֶת־אֲשֶׁר יִזְרַע הָאָדָם אׂתוֹ יִקְצׂר׃

ח כִּי הַזּׂרֵעַ בִּבְשָׂרוֹ יִקְצׂר כִּלָּיוֹן מִבְּשָׂרוֹ וְהַזּׂרֵעַ בָּרוּחַ יִקְצׂר מִן־הָרוּחַ חַיֵּי עוֹלָם׃

ט וַאֲנַחְנוּ אַל־נִלְאֶה בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב כִּי־נִקְצׂר בְּעִתּוֹ אִם־לׂא נִרְפֶּה׃

י לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵנוּ נַעֲשֶׂה־נָּא אֶת־הַטּוֹב עִם־כָּל־אָדָם וּבְיוֹתֵר עִם־בְּנֵי אֱמוּנָתֵנוּ׃

יא רְאוּ־נָא מַה־גָּדוֹל הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיָדִי׃

יב הַחֲפֵצִים לְהִתְהַדֵּר בַּבָּשָׂר אֵין כּוֹפִים אֶתְכֶם לְהִמּוֹל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלּא־יֵרָדְפוּ עַל־צְלוּב הַמָּשִׁיחַ׃

יג כִּי גַם־הֵם הַנִּמּוֹלִים לׂא יִשְׁמְרוּ אֶת־הַתּוֹרָה רַק רְצוֹנָם אֲשֶׁר תִּמּוֹלוּ לְמַעַן יִתְהַלֲלוּ בִּבְשַׂרְכֶם׃

יד וְאָנׂכִי חָלִילָה לִּי מֵהִתְהַלֵּל בִּלְתִּי אִם בִּצְלוּב אֲדׂנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־בּוֹ הָעוֹלָם נִצְלַב־לִי וַאֲנִי נִצְלָב לָעוֹלָם׃

טו כִּי־בַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לׂא־הַמִּילָה תֵחָשֵׁב וְלׂא־הָעָרְלָה כִּי אִם־הַבְּרִיאָה הַחֲדָשָׁה׃

טז וְכָל־הַנּׂהֲגִים כַּשּׁוּרָה הַזּׂאת שָׁלוֹם וְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְעַל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֵאלׂהִים׃

יז מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יַלְאֵנִי עוֹד כִּי אֶת־חַבּוּרוֹת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ אֲנִי נׂשֵׂא בִּגְוִיָּתִי׃

יח חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדׂנֵינוּ יְהִי עִם־רוּחֲכֶם אֶחָי אָמֵן׃